שף שלא מחפש למצוא חן בעיני אף אחד אלא מתעסק בלהכין אוכל טעים!

אני באופן אישי, מאוד אוהב את הטרנד העולמי של מסעדות שף בבתי מלון ששוטף גם את ישראל בשנים האחרונות ובלא מעט מקרים גם מצדיק את עצמו.

בלו סקיי של מאיר אדוני במלון קרלטון, משייה של יוסי שטרית במנדלי, ה"ברווזיה" של רזי במלון SOAL ועוד.כך מתנהגת גם MAPU של ניר צוק. המסעדה צופה לרחוב וממוקמת בקומת הקרקע במלון פרימה שרחוב מאפו בתל אביב.

 

במסעדה פטיו לצד צמחיה שנותנת תחושה טבעית, צילום: ניר סלקמן

 

בסיס הסימביוזה הזו שבין המלון למסעדה הוא השף מצידו מבטיח סוג של תנועה קבועה מצד אורחי המלון שנראה שרובם תיירים אך בהחלט לא רק ומהצד שני, המלון, שעבורו, המסעדה משמשת כחדר אוכל בוטיק שמשרת יותר מארוחה אחת ביום עבור המלון.

ואכן, הכניסה למסעדה מעבירה אותך מרחוב מאפו התל אביבי לתוך לובי/מסעדת MAPU אחרת, שונה, צעירה, עם תנועה מיידית שכן לובי המלון והקבלה חולקים יחד את אותו החלל ולצד שולחנות המסעדה ישנו הבר ואורחים באים והולכים והתחושה היא נעימה באופן מיידי.

במסעדה ישנו גם מעין פטיו לא קטן שגם בו לצד צמחיה שנותנת תחושה טבעית ולאו דווקא תל אביבית ניתן לשבת סביב שולחנות ולהרגיש שקט יותר, מרוחק מעט מההתרחשות שבפנים.

מיד כשהתיישבנו בחרנו לנו 2 קוקטיילים, היא על בסיס רום וג'ינג'ר ואני עם הג'ין הכל כך אהוב עליי ושם חיכתה לי הפתעה מאוד מרעננת. אני מודה שמילדות בבית פולני, השמיר, תמיד היה עבורי ירק מאוד מגביל ומוגבל שמככב במרק עוף יתר על המידה, פה הוא גילה את עצמו מחדש בשילוב עם ג'ין ולימון. קוקטייל מצויין.

 

 

המנות הראשונות היו מגוונות ביותר, מצד אחד קונפי ארטישוק ירושלמי ועגבניות שרי צלויות וסביצ'ה כנעני, מוסר ים בשילוב עם חיטה, סלק ולימון על רוטב מאוד עדין של עגבניות ומהצד השני בשר טלה בתוך מאפה שמרים עם חצילים וטחינה ורגאלו עגל שהוא למעשה סוג של סיגר עם בשר עגל ומתקתקות מפתיעה. הקלילות והחמיצות של הסביצ'ה לצד הרעננות של הארטישוק נתנו מענה הולם לטלה והעגל שהיו מנות עם מאפייני שוק, מנחמות ובעלות נוכחות. מבחינתי גולת הכותרת היא מעל הכל מאפה השמרים עם בשר הטלה. המאפה היה חרוך ופריך בדיוק במידה ומעל לבשר הטלה, מרקם מצויין של טחינה וחצילים שנתנו לטלה תמיכה הולמת של רוטב. אני מודה שעצרנו את עצמנו מלסיים את המנה, אחרת לעיקריות לא היה כבר מקום.

 

מאפה השמרים עם בשר הטלה מבחינתי גולת הכותרת!

 

בכלל צריך לומר שייתכן והחך שלי התרגל למנות קטנות יותר בקולינריה שלנו ששכחתי איך ניראות מנות שמגיש שף עם לב רחב, מנות מפנקות, לא קטנות בכלל גם בראשונות.

בהזמנת המנות העיקריות, בחרנו לשלב מנת דג ומנת בשר, למנת הדג בחרנו את הלברק העשוי בתנור כשהוא ממולא באורז עם צבע אדום מדהים ביופיו ועשיר במרקם שלו, האורז היה אורז מלא והמנה היה מצויינת. הדג היה במידה המדוייקת ביותר כשבמגע, הפילה ממש קיבל צורת שבבים ( פלייקס) שבהחלט הצביעו על מידת עשייה נכונה.

למנת הבשר בחרנו במעורב של טלה ופרגית על ריזוטו. שוב המנה הייתה עשירה בטעמים ובגודלה אבל לא במנה יומרנית ומתיפייפת בכלל.

קונפי ארטישוק ירושלמי ועגבניות שרי צלויות

 

כשהמלצר הציע לנו מנה נוספת כדי לטעום כי מדובר במנה שאהובה עליו, קיבלנו אמנת רביולי דלעת ערמונים בדמי גלאס. המנה הגיעה עם פטריות בטעם אדמתי ועמוק, ציפיתי למנה כבדה מעצם היותה רביולי אך מילוי דלעת הערמונים היה בדיוק מה שהרביולי היה צריך כדי להשאיר מקום לקינוחים.

בשלב הקינוח, אני מודה שהייתי מעט סקפטי שהרי מדובר במסעדה כשרה וכל תוספות החלב/חמאה/שומנים אינן מן המניין.

ואז הגיעה הפתעה שמעצם שמה ניתן להבין כי מדובר במנה שאחריה כבר יהיה קשה לקום מהשולחן, "ספינג'" ברוטב וחתיכות אננס. המנה הייתה יותר ממצויינת לטעמי שכן לא יכולנו להפסיק לאכול ממנה. הספינג' שחשבתי שיהיה כבד היה קליל, אוורירי והשילוב עם רוטב האננס היה ייחודי ומפתיע ביותר.

לסיכום, המסעדה מיועדת באמת לכולם שכן בתפריט גם נתנו יחס הולם לילדים שבינינו עם מנות ילדים של שניצל ופסטה. הצוות נעים ושירותי ואין פה תחושה של התאמצות במובן החיובי של המילה. המקום בלתי אמצעי וישיר, לא מתחנחן ולא מתיימר להיות מה שהוא לא.

עבורי כמי שאכל בקורדיליה לפני שנים רבות זו הייתה חוויה מעניינת ומסקרנת כאחד.

ניר צוק כבר זמן מה נמצא מחוץ לאור הזרקורים הקולינרי והעשייה שלו במאפו למרות שמדובר במסעדה כשרה על כל מגבלותיה מצליחה לייצר אוכל בכמה סגנונות ומגוון רחב שיכול להתאים לכל חך ובהחלט ניתן לראות כי לא מדובר בשף "צעיר" שמחפש למצוא חן בעיני אף אחד אלא מתעסק בלהכין אוכל טעים (פשוט טעים) וטוב עם חומרי גלם מגוונים ואיכותיים.

 

ניר צוק מצליח לייצר אוכל שיכול להתאים לכל חך, צילום: ניר סלקמן

 

 

 

השאר תגובה