המחבוא שדי גלוי לכולם באילת

כמו שאני עושה תמיד ולפני שאני מגיע למקום, ואני מניח שגם אתם, אני בודק על איזה מקומות ממליצים לי חבריי ברשתות החברתיות. כך גם היה לפני הגעתנו לאילת, והשם שחזר על עצמו לרוב היה מסעדת המחבוא של אדי.  ואני, אחד שמאוד מאמין בחכמת ההמונים, נעצתי ביומן את היום השני שלנו באילת, יום שישי בערב כשחלק מן המסעדות באילת סגורות המחבוא של אדי פתוח ובועט.

קצת על המסעדה - המחבוא של אדי הוקם ע"י אדי חץ, עולה מארה"ב, שהקים את המסעדה בשנת 1979 בין בנייני שכונה א' באילת - משם נגזר שמה של המסעדה. המסעדה התמקדה באוכל צרפתי, בשרים ופירות ים. עד מהרה הפכה המסעדה למוסד קולינרי מוכר בעיר והייתה ידועה במנות המפורסמות שלה שניתן היה למצוא רק שם. אדי הלך לעולמו בשנת 2016 ומי שירש את מקומו היה בנו אשלי שהמשיך  את דרכו וסייע לאביו בשנותיו האחרונות בניהול המסעדה. בעקבות שריפת המסעדה ב-2016  נפתחה המסעדה מחדש במשכנה באזור התעשייה רח' המסגר 2 אילת.

 

 

אני ואשתי בדרך למסעדה, בעודנו נוסעים במונית להגיע אל היעד בשעת ערב מאוחרת, מתחילים אנו לשוטט בין מבני אזור התעשייה הסגורים, לא היינו בטוחים שהמסעדה פתוחה לאור האזור בו נסענו, אפשר לומר שגם אחרי מעברו  ללוקיישן החדש עדיין המחבוא נשאר מחבוא. הגענו למסעדה ששידרה עסקים כרגיל ואף הייתה מלאה למרות השעה.

חלל המסעדה מאוד גדול, המון פינות ישיבה וחללי אירוח, בר משקאות גדול, פוסעים בדרכנו לשולחן שהמארחת מובילה אותנו אליו ומתחילים לעיין בתפריט המסעדה שאיורו של אדי המנוח מתנוססת עליו. התפריט מאוד גדול ומגוון יש לומר, אבל עדיין ממליץ להיעזר במלצר להכוונה יותר מדויקת.

כמובן שתמיד חשוב לי להתחיל עם איזה קוקטייל טוב ומרענן. בחרתי בקוקטייל ג'ין מלפפון וסאוור, קוקטייל פשוט וקליל לחובבי ג'ין עושה את העבודה היטב.

 

 

אחרי כמה לגימות של הקוקטייל התחלנו להזמין ראשונות ובהן לבבות ארטישוק בנוסח צרפתי עם שום וחמאה – אני חולה על ארטישוק ובמנה הייתה כמות גדולה של ארטישוק א-לה רומנה וביחד עם הרוטב הקלאסי הייתה אחלה פתיח. מאכלי ים – פירות ים בשום יין וציר דגים.  גם במנת הפתיחה הזו הגיעה כמות יפה של פירות ים עם מולים, קלמרי ושרימפס שהיו מאוד טריים ויחד עם הרוטב היו מאוד טעימים. סביצ'ה היום – שהיה מדג דניס עם גבינת שמנת פסטו. שוב הטריות מהים עושה את ההבדל ויחד עם לחם הבית שהוגש היה ביס נדיר בהחלט שעושה כיף בפה.

 

 

לאחר מנות הפתיחה, הלא כל כך קטנות יש לציין, עצרנו לכמה נשימות לפני שעוברים לעיקריות ואחריהן שלב הקינוחים שאני אף פעם לא מוותר עליו. במקום כמות מלצרים גדולה. כולם בעלי תודעת שירות מהגבוהות שנתקלנו בהן, מאוד נחמדים, בקיאים מאוד בכל התפריט ועזרו לנו מאוד בבחירת המנות.

אחרי שהסדרנו נשימה עברנו לשלב העיקריות. ידעתי בטוח שאני מזמין איזה סטייק רק לא ידעתי איזה... המלצר הסביר לי שאחת ממנות הדגל במקום היא מנת פילה דיז'ון – סטייק הבית אפוי בסוכר חום וחרדל עם פלחי תפוח אדמה וסלטון בצד. בהמלצתו לקחתי את הסטייק, פילה מיושן 6-9 שבועות , ואכן טעם ייחודי למרות שאני לא מחובבי הז'אנר של רטבים על סטייקים, הרוטב נותן איזה טוויסט לביס שיוצר ג'וסיות לסטייק.

 

 

המנה העיקרית השנייה הייתה ריזוטו פירות ים – בכוונה רצינו לבחור מנת ים ומנת יבשה בשביל הגיוון והעניין וגם עירית יותר מתחברת לריזוטו, מנת הריזוטו הייתה ענקית, מוטיב חוזר במנות המסעדה. הריזוטו היה מוכן היטב ופירות הים היו בנדיבות ולא רק כקישוט. מנה מצוינת וקלאסית.

 

 

בעודנו בשלבי סיום של המנות העיקריות, אנו רואים מסביבנו שולחנות שמגישים אליהם את הקינוחים והקינוחים נראים טוב! מכירים את זה נכון? הרגע הזה שאתה מציץ לשולחן לידך ואומר בלב את זה אני רוצה! ואז אנו קוראים למלצר ובנימוס שואלים על הקינוח שהוגש לשולחן ליד ומתברר שמדובר בקינוח שנקרא אדי סאנדיי - שכבות גלידת שוקולד לבן עם רוטב פירות יער, קראמבל בתחתית וקצפת מעל, ומסביב מדליוני קרם ברולה ורוטב מנגו. במילה אחת פגז! אין מה להתלבט. קינוח שמשלב בתוכו גלידה עשירה בטעמים וקרם ברולה שאני מכור אליו. קינוח קליל וטעים שהביא לסיום מתוק לארוחה במסעדה.

 

 

לסיכום, מחבוא שדי גלוי לכולם. המוסד הקולינרי הוותיק ששומר על איכות כבר כמה עשורים טובים. אוכל צרפתי קלאסי עם כמה שינויים קלים. לא תראו במסעדה מנות מתחכמות וניסויים למיניהם אבל כן תראו מנות קלאסיות, גדולות ,נדיבות ומוכרות שעשויות היטב מחומרי גלם איכותיים שיוצרים חוויה בכל מנה. אי אפשר בלי לציין את המלצרים שהיו חבר'ה צעירים אילתיים בעלי תודעת שירות גבוהה ביותר ואנשים שמבינים לקוחות וידעו תמיד איך לעזור או לייעץ. כך שלא סתם המון חברים המליצו לי על המסעדה, אז אני גם ממליץ לכם ובטוח שאני עוד אחזור אליה בביקור הבא בעיר.

השאר תגובה