קלמטה, קפיצה ליוון בלי להחתים דרכון!

ברביעי בערב, עוד שהלילות היו גשומים במיוחד, החלטתי לבקר את המסעדה היוונית קלמטה שממוקמת בכיכר קדומים 10 ביפו העתיקה. אזור הכיכר מאוד רומנטי ומרשים בלילה. האורות והבנייה העתיקה מקבלים בערב ניחוחות של חו"ל והכל במרחק נגיעה אצלנו ביפו שזה לא נתפס.

המסעדה נמצאת בתוך מבנה אבן בן 500 שנה!!! (אתם קולטים ?!?)  ששמר על אלמנטים ערביים מקוריים, קשתות אבן וגולת הכותרת - חלון פנורמי ענק הצופה אל השקיעה. אחד ממקומות הישיבה המבוקשים במקום. לרגע התבאסתי שבאתי לבקר בלילה.

 

 

אך כמו שאומרים באסה-סבבה והשקה של תפריט חדש מחייבת להתחיל עם קוקטייל יווני בשביל להתניע את הערב כמו שצריך.  אז בחרתי ב-אל גרקו - קוקטייל ים תיכוני עם טוויסט, אוזו, טימין, דבש, לימונדה ביתית וכוכב אניס. אין ספק שהאוזו שנמצא בורידים של כל יווני מורגש בטעם שהשתלב היטב במשקה, כך שאפשר להגיד יאסו קלמטה! פותחים את הארוחה.

 

מתחילים עם פתיחי מטבלים יווניים, לחם כפרי עם זיתי קלמטה, ציזיקי קלאסי – יוגורט יווני, מלפפונים, שום ושמיר. איקרה לבנה, מטבל עגבניות שרופות ומטבל חריף. פתיחים בטוב טעם, טעימים ובגודל הנכון, כאלה שלא סותמים אותך לקראת ההמשך אלא רק "מרימים" לקראת.

הלחם הכפרי החם היה אוורירי כך שהצליח לספוג אליו כל המטבל לביס המושלם. אלו פתיחים שבטוח טעמתם בעבר, אבל השילוב שלהם בהגשה אחת עושה את שלהם והכין אותי רשמית למנות הבאות.

 

 

המנות הבאות היו קבב דגים – שהיה ממוסר ים ובורי עם רוטב עגבניות, לימון, כוסברה ופירורי לחם מתובלים – המחבת הזכירה לי קצת את הדגים של שישי, טריות הדגים מהים הורגשה בכל ביס והטעם החמוץ שהיה דומיננטי במנה, ובכלל במטבח היווני, מוטיב שחזר על עצמו באותו הערב. אחלה מנת ביניים עם טעם ברור ומשכנע שרק רציתי איזו חלה לצלול לתוכה.

 

קבב דגים ממוסר ים ובורי | צילום: אנטולי מיכאלו

 

המנה השנייה הייתה סביצ'ה – סביצ'ה מוסר ים עם בורגול, עשבים קצוצים ויוגורט לבנה. מנה יפיפייה וצבעונית. לא מדובר בסביצ'ה הקלאסי המוכר אלא יותר סלט סביצ'ה שמונח לו על מרקם יוגורט חמצמץ לפי מיטב המוטיב היווני.

ברקע מתנגנת מוסיקה יוונית, רחש הגלים שמתנפצים מבעד לחלון הפנורמי ואוסף בקבוקי האוזו של הבעלים עמיקם בלוקו שעוטפים את קירות המסעדה שלכל אחד מהם יש סיפור בפני עצמו, יוצרים אווירה נינוחה עם הפלגה יוונית ללא החתמת דרכון.

 

 

עם מנות הדגים הראשונות, אכלתי סלט זוקיני חי, טפנד, עגבניות צלויות ויוגורט טחינה. מנה שהקלילה את הארוחה והוסיפה ביס רענן. טעימים מאוד עדינים בסלט עם היוגורט החמוץ שכבר אמרנו שהולך עם המנות לאורך כל הדרך.

למנת אחרונה לפני שלב הקינוחים, בחרתי בפילה לברק על הפלנצ'ה יחד עם תפוחי אדמה ברוטב צהוב עם עשבי תיבול ויוגורט. הדג עשוי בשלמות, מאוד עסיסי...לברק הוא דג מאוד בשרני שצריך לדעת איך לעשות אותו בצורה מושלמת ובמנה הזו בהחלט היה עשוי מצוין. תפוחי האדמה הזכירו לי את תבשיל הסופירטו המצרי, תפו"א ברוטב חמצמץ, שהזכיר לי אוכל מבית סבתא. מנה לא מתייפייפת אלא פשוט טעימה.

 

סלט זוקיני קליל ורענן | צילום: אנטולי מיכאלו

 

כמובן שלא מסיימים ארוחה ללא קינוח מתוק. 2 הקינוחים החדשים שניתן היה למצוא בתפריט היו כנאפה ביתית ו-עוגת סולת תפוזים עם גלידת יוגורט ביתית. חייב לציין שהקינוחים היו בול במקום. הכנאפה החמה עם גבינת העזים מתחת שמשתלבת היטב לטעם מהודק והכי חשוב מבחינתי שהיא לא הייתה יותר מדי מתוקה. בהרבה מקומות היום כשאתה מגיע לאכול כנאפה עושים אותה יותר מדי מתוקה שהיא כבר מאבדת מהגלאם שלה. עוגת הסולת הייתה מושלמת! לוקחים ביס ומחפשים את השלוק החם של התה ואז אתה יודע שקלעו בול בקינוח הזה. שני הקינוחים מתוקים במידה הנכונה. את הכנאפה אפשר בהחלט להביא למרכז השולחן ולהתחלק בה ובעוגת סולת פשוט לא רציתי לחלוק עם אף אחד.

 

 

לסיכום, להרגיש ביוון אצלנו ביפו. מסעדת קלמטה לוקחת את המטבח היווני ויחד עם שילובים ערבים-ישראליים יוצרת מטבח ססגוני עם מגוון חומרי גלם טריים שמורגשים בכל מנה. אין ספק שמוטיב החמיצות, ובפרט היוגורט, נמצאים בהמון מנות במקום, כך שלאוהבי החמיצות המעודנת מצפה חוויה טעימה. הרבה מהמנות שאכלתי מתאימות לפתיחת שולחן נוסח יווני, מנות שתפורות לשיירינג, כיום זה מאוד פופולארי, מנות קטנות ובינוניות עם רצון לטעום מכמה שיותר מנות. ועם מיקום גאוני של המסעדה, במבנה היסטורי שנשמר והוסב, עם חלון פנורמי על הגלים הכחולים, חוויה שאין בהרבה מקומות בארץ!

השאר תגובה