בין סמטאות יפו הלוחשות נמצא הבר העות'ומני הכי מגניב באזור!

מגזין האוכל יצא לבלות בבר מסעדת אונזה, הממוקם ברחוב רבי חנינא 3, שוק הפשפשים, יפו.  האח הצעיר והבועט של מסעדות "משייה" ו-"קיטשן מרקט".

אזור שוק הפשפשים הגועש הפך כבר מזמן למקום רווי ומשופע במקומות בילוי אטרקטיביים ומגוונים. האותנטיות העתיקה לצד צבעוניות עכשווית, עם אוכל טוב והרבה אלכוהול משובח. לכן נכנסנו לאונזה להרים כוסית ולנשנש משהו טעים.

מתניעים:

באנו לשתות וליהנות אז כמובן שאנחנו מתניעים עם כמה קוקטיילים כדי להיכנס לאווירה. הראשון הוא מרגריטה – המורכבת מטקילה, סלק, ליים, פלפל הבנרו, רוקט וכתר מלח. הקוקטייל נראה מבחוץ קליל ומתקתק אבל בעל עוקץ בועט ומגניב! כוס המשקה מעוטרת מסביב במלח, ושילוב הטעמים, לצד החריפות, יוצר עניין בפה. הקוקטייל השני הוא טרופיקל ג'ין המורכב מג'ין, כוסברה, מיץ אננס וליים. "האפטר-טייסט" של הכוסברה מאוד מורגש, מרענן וכיפי לתחילת הערב.

השפים:

מאחורי המטבח עומדים שני שפים צעירים ומוכשרים אריק דרחני ומולי מגריסו, שמבשלים עם אהבה לאוכל עות'מני – ערבי אותנטי תוך מתן פרשנות עצמית. השניים משלימים את האווירה הכיפית במקום, וזאת לצד מנות שמחות שהם מוציאים ממטבחם שמשתלבות היטב עם האלכוהול.

גולת הכותרת:

אהבנו מאוד את מוטיב ה"שיירינג" שהתבטא במנות שהוגשו בצלוחיות קטנות. כך, לצד האלכוהול, המוסיקה והחברה הטובה יכולנו להתחלק במספר מנות ולטעום טעמים רבים. שני הדברים שאהבנו מהערב הזה, היו מנת השווארמה דונר - מנת שווארמה פתוחה של בשר פרגית וטלה, יוגורט, עגבנייה של מדורה, בצל מוחמץ, חריף וסלט עשבים על פיתה דקיקה, שהיווה מאין פרשנות של האונזה למנת הדונר התורכי שאנו מכירים. המנה עסיסית עד מאוד  ומשלבת טעמי בשר מודגשים. הביס מאוד שמח והיה לנו כיף להתלכלך עם המנה, לבצוע חתיכה שספוגה ברוטב ולגלגל לביס מושלם. המנה השנייה היא מנת פידה ביאנקה עבדורחמאן, מאפה המורכב מקרם בזיליקום, גבינות מאיסטנבול ותרד בר. מדובר  במאפה בצורת סירת קאנו, בהתאם לצורה המסורתית של הלחמאג'ון, אך עם טוויסט, וכך במקום הבשר גילינו גבינות כמו קשקבל, פטה, מוצרלה ופרמז'ן, שיצרו יחדיו שילוב טעים ומשמין אבל שווה בהחלט.

אווירה:

אחת הנקודות החזקות של המקום היא הקסם של הסמטאות העתיקות של יפו, שממש מספרות לנו את ההיסטוריה המרתקת של חיינו, יחד עם האונזה שמעוצבת בפנים ובחוץ וממשיכה את הזרימה הטבעית של הסמטאות, עמוסות המראות, עם מוסיקה מזרחית עכשווית המשלימה את הסיפור בצורה משכנעת ויוצרת אווירה קסומה, כיפית ומשוחררת.

יצירתיות:

השפים מולי ואריק לוקחים את המטבח העות'מני הערבי ומעניקים לו את הפרשנות היצירתית שלהם, הן בשילוב המרכיבים והן בצילחות ובאסתטיקה. שתי מנות הפתיחים בסגנון התורכי שהיו מיוחדות בעינינו הן החצילים חם – חצילים שרופים, יוגורט, חמאה מזוקקת ומצופה פיסטוקים. מנה קטנה וטעימה שיחד עם הבייגלה הירושלמי יצרה ביס של טעם חדש של חציל. החמאה המזוקקת לוקחת את החציל למקום אחר. המנה הנוספת היא פאבה לימה -  אשר מורכבת מקרם חם של שעועית לימה עם שיפקה גרוס. זוהי מנה קלילה ואוורירית  שהתחסלה תוך דקה. היינו מחליפים בהחלט את מנת החומוס שלנו במנה זו.

קינוח:

המשכנו את מסע האוכל העות'מני ובחרנו במנת הכנאפה של שערות קדאיף עם מוצרלה. מנה לא מתחכמת ששומרת על הטעמים הצרובים של הכנאפה אצלנו בראש. קינוח נוסף שטעמנו הוא המלבי, וכפי שאתם כבר יודעים, אנחנו די משוחדים בעניין המלבי. המלבי הוגש על בסיס טחינה גולמית, קרם לוטוס ופירות יבשים מעל. המלבי עצמו היה קרמי עם מרקם חלקלק ועדין שיחד עם הטחינה היה טעים ומופלא. הפירות היבשים היו מתוקים מדי במנה כך שהתרכזנו יותר במלבי.

למי מיועד?

המקום מיועד לבילוי כיפי, זורם ומשוחרר. מומלץ להתחיל עם דרינקים ולזרום עם מנות חלוקה טעימות ולתת לקצב ולאווירה להמשיך לכם את הערב. האוכלוסייה במקום מאוד מגוונת, חבר'ה צעירים רבים, תיירים שמגיעים לאחד האזורים היפים במדינה וממשיכים להשלמת החוויה בברים ובמסעדות באזור הגועש.

לסיכום:

הגענו לבילוי ערב ויצאנו מרוצים מעל המצופה. הבנו את הסגנון של המקום מן ההתחלה, מהאווירה, מהמוסיקה, מהאוכל וזרמנו עם החוויה. אין ספק שהסגנון הזה מתאים מאוד ללוקיישן והחיבור היה מאוד נכון. השפים מולי ואריק יוצרים אוכל שמח ובלי מניירות. המטבח המבצבץ, מאחור עם עבודת צוות מרשימה, רק תורם לאווירה ומחזק אותה. האוכל המזרחי שולט בתפריט, כמובן שעם הפרשנות העכשווית של השפים לטעם הישראלי בשילוב עוקץ יצירתי כמעט בכל מנה.

השאר תגובה